הדיכאון שלי הוא אולי גם גנטי (אמא), אבל אתה האירוע המכונן שלו. אתה הדלק שהניע אותו שנים. ואני כבר התגברתי עליך. אני לא כועס. אתה מה שאתה. הבנתי זאת מזמן. אין לי שום טענות. לא על החגורות. לא על המכות. לא על העונשים. לא על ההשפלות. לא על ההתעלמויות. ואתה יודע למה? בגלל היסוד הנפשי. זוכר שלמדתי סמסטר אחד משפטים? אז מדובר במושג מפתח במשפט ה